ממצאי המחקר והתייחסות יו"ר האיגוד למחקר בנושא התפתחות מקורות המימון של הרשויות המקומיות בשנים 2005-2016


ביום עיון שהתקיים במפע"ם מישור יהודה ברחובות ביום 12.5.19 בהשתתפות מר חיים ביבס יו"ר מש"מ, מר מרדכי כהן מנכ"ל משרד הפנים, מר רחמים מלול ראש עיריית רחובות ואחרים, הוצג מחקרו של פרופסור מומי דהן עבור בית הספר למינהל כספי גבוה לרשויות המקומיות בישראל בנושא התפתחות מקורות המימון של הרשויות המקומיות בשנים 2005-2016.

ביום העיון השתתפו גזברים מקרב הרשויות המקומיות והעבירו את התייחסותם לממצאי המחקר. מצורפים לעיונכם ממצאי המחקר והתייחסות יו"ר האיגוד למחקר.

להלן דברים שנשא רו"ח תומר ביטון, גזבר עיריית באר שבע ויו"ר האיגוד בפתח יום העיון:

" מר חיים ביבס, ראש עיריית מודיעין, מכבים, רעות ויו"ר מש"מ, מר מרדכי כהן, מנכ"ל משרד הפנים, מר רחמים מלול, ראש עיריית רחובות, מר דוד קאפח יו"ר בית הספר הגבוה למינהל כספי לרשויות המקומיות, חברי הנהלת בית הספר, מנכ"לית בית הספר, הגב' יאירה דונסקוי, פרופ' מומי דהן ואחרונים והכי חשובים - חברי גזברי הרשויות המקומיות, בוקר טוב לכולם.

בפתח דברי אבקש לברך על היוזמה של הנהלת בית הספר הגבוה למנהל כספי, לעריכת מחקר אקדמי שיעסוק בהתפתחות מקורות המימון של הרשויות המקומיות.

המחקר נועד בעיקרו לאושש את הטענה ואת התחושות של רשויות מקומיות רבות לכך שהן נדרשות לתת מענה ליותר ויותר מטלות ציבוריות ממלכתיות, וזאת מבלי לקבל את המימון הראוי מהמדינה. למעשה נראה כי חלקה היחסי של המדינה בתקציב השלטון המקומי הולך וקטן.

בשנים האחרונות מרבים לדבר על הכלכלה החברתית, כאשר חלק ניכר מיישומה של כלכלה זו מוטל לפתחן של הרשויות המקומיות, ואשר הן בסופו של יום אמונות על אספקת השירותים לתושביהן ונושאות בעול זה. רבות מהיוזמות, שתכליתן שיפור המצב הכלכלי חברתי של תושבי המדינה והפחתה ביוקר המחייה, הונחו לפתחו של השלטון המקומי, והביאו להגדלת הנטל המוטל על הרשויות המקומיות. בנושא זה עסקנו רבות בוועידה השנתית של איגוד הגזברים ובעיקר בסוגיה מי משלם את החשבון – קרי מה הם מקורות המימון ליוזמות אלו.

לדידי הממצא החשוב ביותר בעבודת המחקר הוא ההפחתה היחסית הניכרת בשיעור ההעברות השוטפות של הממשלה לרשויות המקומיות שחלה החל משנת 1995 ועד היום, בשיאה הגיעה הפחתה זו בשנת 2009 ל - 22.5% (מ – 40% ל – 31%) מהיקף ההעברות השוטפות ומאז ועד לשנת 2016 נעשה תיקון מסוים והיקף ההפחתה עומד היום על כ – 12.5% מהעברות הממשלה (מ – 40% ל – 35%).

לא ניתן לדבר על ממצא זה במנותק מתחומי האחריות שהעבירה הממשלה לרשויות המקומיות לאורך כל השנים הללו בתחומים שונים ועל ידי משרדים שונים שספק אם היה תיאום בניהם (רווחה, חינוך, איכות סביבה, בטחון פנים ועוד). אלה הועברו מבלי שהמדינה העבירה את התקציב הנדרש לביצוע בחלקו או במלואו. למעשה ההיפך הוא שקרה, כך לדוגמה המדינה נטלה לידה את משק המים והביוב שהותיר בעבר עודפים בידי הרשויות למימון חלקיהן בתקציבים ממלכתיים.

לו היינו מסכמים את המכלול של הפעולות הללו, היינו מגיעים ללא ספק למספרים הרבה יותר משמעותיים מבחינת הנטל שהוטל לפתחן של הרשויות המקומיות.

מהלכים אלו גרמו לעליה ניכרת במחירי המים ואף להתייקרות של הארנונה ברשויות מקומיות מסויימות שלא יכלו לשאת בנטל. בהתאם לממצאי המחקר במקביל להפחתה בהעברות השוטפות מהממשלה עלה שיעור המיסים המקומיים בתקציב הרשויות משנת 1995, לשיאו הגיע בשנת 2009 בתוספת של 33.33% ביחס להיקף המיסים המקומיים בשנת 1995 ומאז ועד לשנת 2016 קטנה במעט שיעור התוספת ל – 24.25%.

לצד ממצא מרכזי וחשוב זה ישנם ממצאים נוספים, מסקנות ומשמעויות שהוצגו ונדונו על ידי צוות ההיגוי של המחקר ואשר, לעניות דעתי, הוצגו באופן שונה ו/או לא באו לידי ביטוי בעבודת המחקר. בעניין זה, לא אקדים את המאוחר ואתייחס לנושאים אלו בפאנל התגובות לעבודת המחקר."

התייחסות יור איגוד הגזברים לממצאי המחקר בנושא התפתחות מקורות המימון של הרשויות המקומיות בשנים 2005-2016

חוברת המחקר