תוכנית ניצנים


בשנת הלימודים תשע"ח התחיל משרד החינוך , בעקבות החלטת ממשלה מיום 21 במאי ,2017 , לתקצב מסגרות לימודיות בשעות אחר הצהרים בגני ילדים ובתי ספר יסודיים.

התקצוב הינו במודל תעריף למשתתף בפועל , בהתאם לדירוג הסוציאו אקונומי של הרשות המקומית.

נקודת האיזון להפעלת המסגרת היא 22 ילדים בגן ו-25 ילדים בבית ספר יסודי. מאחר והתקצוב מועבר לפי תעריף  פר קפיטא, הנגזר מגודל המסגרת , רשות שמפעילה מסגרות שממוצע האכלוס שלהם נמוך יותר מהתקנון תהיה בגרעון ולהיפך. יש לציין כי ההוצאות השונות , הכלולות בתעריף פר קפיטא , לרבות שעת הפעלה , שעות מדריך , שעות רכז , שעות סייעת , הזנה ומינהלה , מתוקצבות באופן נורמטיבי והעלות בפועל עלולה להיות שונה מהעלות המתוקננת.

לאחר בחינת האכלוס הממוצע של המסגרות לבחון את ההשלכות התקציביות של הפעלת תוכנית ניצנים.

טרם נקבע מנגנון מסודר לשיפוי הרשות בגין תת אכלוס של המסגרות במידה והאכלוס הממוצע נמוך מהתקן בנסיבות שאינן בשליטת הרשות בדומה למנגנון של ילדי השלמה בתקצוב גני ילדים אך עפ"י ההנחיות שפורסמו במסגרת קול קורא הרשות תהיה רשאית לפנות לוועדת החריגים להשלמת התקצוב. בשלב זה קשה לאמוד אם הוקצתה מסגרת תקציבית לשיפוי במקרים כאלה והאם תהיה היענות של משרד החינוך.

עד כה העביר משרד החינוך מקדמות ומאידך נדרשו הרשויות המקומיות להגיש דו"חות ביצוע בגין התוכנית .

בקשות ההקצבה שהרשות הגישה לפי ביצוע בפועל תשמש בסיס לקביעת המסגרת התקציבית עבור החודש העוקב לו.

דו"חות שהיה נדרש להגיש למשרד החינוך עד כה: בקשה ראשונית מפורטת להקצבה, בקשות תשלום דו-חודשיים, דו"ח ביצוע חצי שנתי.

משרד החינוך פיתח מערכת ממחושבת לאיסוף המידע הנקראת "תכנית ניצנים" אשר בה הרשות מעלה את כל בקשות התשלום לפי חודשי השנה.

מנגנוני הבקרה העיקריים הינם הדו"חות הבאים:

  1. דוח מס' תלמידים המוכרים לתשלום – בקובץ מפורטים עבור כל חודש מס' התלמידים המדווחים ע"י הרשות, מס' התלמידים המוכרים לתשלום, והסיבה להפרשים.
    ההפרשים נובעים מהסיבות הבאות: דיווח תאריכי פתיחת מסגרות לא תקין , דווח מס' תלמידים לא תואם את מצבת התלמידים במשרד החינוך, דווח מס' תלמידים שלא לפי התקן הנדרש (תקן חסר).
  2. השוואה בין דוחות ההקצבה הראשוניים לדוחות ביצוע  לבין מית"ר- השוואה בין דו"חות אשר נשלחו ע"י הרשות למשרד החינוך לבין התקצוב המתקבל בפועל במערכת המית"ר.
  3. בדיקת סבירות מנות ההזנה למול חיובי משרד החינוך- השוואה בין כמות המנות אשר דווחו בדוחות הביצוע לבין כמות המנות שהתקבל תקצוב בגינן במערכת המית"ר.

במרבית הרשויות המסגרות מופעלות באמצעות מפעילים שחלקם הם תאגידים עירוניים וחלקם חברות שזכו במרכז של חברה למשק וכלכלה.
על הרשות המקומית לתת את הדעת למספר נקודות חשובות בכל הקשור לאופן התקשרותה עם המפעיל וחלוקת הסמכויות בינהם.

  • בעת ביצוע התחשבנות עם המפעיל על הרשות המקומית להשאיר אצלה  חלק מהתעריף פר קפיטא , המתייחס להוצאות שמבוצעות על ידה . לרוב מדובר על הוצאות אבטחת מוסדות , ניקיון ורכזים רשותיים.
  • כאשר חלק מהמסגרות מופעלות ע"י מוסדות מוכר שאינו רשמי התקצוב של המשרד תלוי בקליטת תלמידי אותו מוסד – תהליך שאין לרשות המקומית שליטה עליו. על הרשות המקומית לקבוע בהסכם מנגנון התחשבנות עם המפעילים בגין המוסדות אלה כך שלא ייגרם נזק לרשות בגין תלמידים שלא נקלטו ועקב כך לא יתוקצבו ע"י המשרד.
  • התחשבנות השוטפת עם המפעיל צריכה להתייחס גם לילדים שגוים, שלא נקלטו ע"י משרד החינוך וצריך לתת את הדעת בהסכם אם הרשות או המפעיל סופג עלות של ילדים אלה. העלות יכולה להיות משמעותית ביותר. כך , למשל , בגני חינוך מיוחד אובדן הכנסות בגין כל ילד שגוי היא כ-2,000 ש,ח לחודש.
  • האם הגביה מההורים בגין ילדים שגוים צריכה לעבור לעיריה או להישאר בידי המפעיל. זוהי סוגיה  שאין אליה התייחסות מפורשת בהנחיות של משרד החינוך
  • נקודת האיזון לתשלום מלא על מסגרת הינה 22 תלמידים בגן ילדים ו-25 תלמידים בבית ספר. במידה וממוצע אכלוס המסגרות יהיה גבוה יותר הרשות המקומית לכאורה מרוויחה - זאת כמובן בהתעלם כעת מעובדה שההוצאות מתוקצבות באופן נורמטיבי ועלות בפועל עלולה להיות גבוהה יותר. אם במסגרת דוח הביצוע מבציע המפעיל על כך שהוא כיסה את ההכנסה העודפת ולא יהיה קיזוז של המשרד

 

המאמר מוגש באדיבות רו"ח רון פישמן ממשרד רואי חשבון רון פישמן ושות' המתמחה בנושא תקציבי חינוך ברשויות המקומיות.