בשבוע שעבר פורסם בגלובס טור של העיתונאי דרור מרמור שסבור כי אומנם מס הארנונה שנוא על כולם אך בסופו של יום מדובר במס מוצדק ומוטב שיהיה מס המבוסס על קיומה של קורת גג, מיקומה וגודלה. עוד כותב מרמור בטורו כי הגיוני שמי שגובה את הארנונה הוא ראש הרשות המקומית העומד מול תושביו לבחירה מחודשת אחת לחמש שנים, מה שמבטיח דיאלוג ושיתוף כלשהו מול התושבים בנוגע לגובה המס, לרמת השירותים, לפיתוח העיר ועוד.

בהמשך לכך מסביר מרמור כי לא בכדי הפכה הארנונה לשנואה כל כך ולא בכדי הוציא מבקר המדינה דו"ח חריף על שערוריית הארנונה, תוך שהוא חושף כי משרד מבקר המדינה לא מצא שום הצדקות לשיעורי הארנונה המוטלת על ידי הרשויות המקומיות. לדבריו, הבעיה היא אינה הארנונה אלא הבלאגן - חוסר האחידות, אי השקיפות וחוסר הבהירות לגבי הסיווגים השונים ושיטות המדידה. במקום לעשות סדר בבלאגן ולייצר מנגנוני איזון שיכוונו בעיקר לחלק נכון הכנסות ממשרדים וומסחר, העדיפו משרד הפנים והאוצר לבטל כליל את הארנונה. 

ובנימה צינית מסיים את דבריו מרמור ומסביר כי במקום מס הארנונה שהולך לכיסו של ראש הרשות המקומית שלפחות מסתכל על בוחריו פה ושם בעיניים, רוצים להחליף את הארנונה בתוספת של 2.5% למע"מ - כסף שיגיע לקופת האוצר ויחולק בהגינות וביושר ללא שום התערבות פוליטית ושיקולים לא כלכליים לרשויות המורעבות שימתינו למטה.

לכתבה המלאה לחץ כאן