יצירת קשר כניסת גזברים

הסכם השכר במגזר הציבורי - היקף ההשתתפות הממשלתית והנחיות רישום חשבונאי

בהתאם לסיכום בין השלטון המקומי ומשרדי הפנים והאוצר מיום 9.2.2016 בעניין הסכם השכר במגזר הציבורי, העביר משרד הפנים לרשויות מקומיות ב- 20/4/2015 סך של 25 מיליון ₪ השתתפות בעלויות מימונו.

מצ"ב טבלה שקיבלנו ממשרד הפנים ובה פירוט ההשתתפות והבסיס ששימש לחישובה בחתך רשות מקומית.

בנוסף, מצ"ב הנחיות לאופן רישום ההוצאה בדוחות הכספיים לשנת 2015 שהתקבלו מגב' עופרה ברכה - מנהלת אגף הביקורת והממונה על החשבונאות במשרד הפנים.

 

זכאות עובדי תאגידים עירוניים ברשויות המקומיות לתשלום המענק החד פעמי בסך 1000 ש"ח

בעקבות ההסכם הקיבוצי החדש שנחתם בין המגזר הציבורי לבין ההסתדרות הכללית החדשה, פנה איגוד התאגידים העירוניים למשרד הפנים והאוצר כדי לברר אם רשאי האיגוד לשלם לעובדיו את המענק החד פעמי ששולם לעובדי המגזר הציבורי בחודש ינואר 2016. משרד האוצר קבע כי האיגוד רשאי לשלם את המענק החד פעמי בכפוף למספר תנאים.

מצ"ב קישור למסמך הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד הפנים המבהיר את הנושא.

גלובס (18/4/2016): נחתם הסכם במגזר הציבורי: העובדים יקבלו 7.5% תוספת שכר

לפני יומיים נחתם הסכם השכר החדש במגזר הציבורי, כך פורסם במגזין הכלכלה גלובס. חתימת ההסכם מהווה למעשה את סופה של תקופה ממושכת של דיונים בין ההסתדרות לבין המדינה ומעסיקים נוספים בשירות הציבורי.

ההסכם החדש קובע תוספת שכר בשיעור של 7.5% ומענק בגובה 2,000 ש"ח, שמחציתו שולמה למרבית העובדים בינואר 2016. באוצר וגם בהסתדרות הדגישו כי במסגרת ההסכם מוענקות לראשונה תוספות שכר ותנאים אחרים ספציפית לאוכלוסיות עובדים חלשות, תוך דגש על צמצום פערים.

מצ"ב קישור לכתבה המלאה 

מצבו של המשק הישראלי טוב וצפוי שיהיה עוד יותר טוב

נגה קינן ואדם רויטר חברו יחד לגיבוש מצגת מעודכנת למגמות אופטימיות בכלכלת ישראל 2016. להלן לינק למצגות בעברית ובאנגלית, אותן ניתן להפיץ באופן חופשי. מסקנתה העיקרית של המצגת היא כי על אף כל האתגרים, מצבו של המשק הישראלי טוב, וצפוי שיהיה אף טוב יותר.

המצגת מראה כי למשק הישראלי ארבעה יתרונות יחסיים ושלוש מהפכות בהתהוות. לכשיגיעו כל אלו לאפקט המלא שלהם, צפויה כלכלת ישראל להגיע להצלחה גדולה אף יותר מההצלחה הנוכחית:

1. מצבה הכלכלי של ישראל 2016, טוב:
1.1 המשק הישראלי צמח ב- 20 השנים האחרונות בכ- 180% בעוד מספר תושבי ישראל עלה רק בכ- 45%.

1.2 תוצר לנפש של כ- 35 אלף דולר בשנה מעמיד את ישראל במקום ה- 24 מבין 187 מדינות.

1.3 בשנת 2000, פרסם בנק ישראל תחזית שאם נפעל נכון נגיע לתוצר של 750 מיליארדי ₪ תוך 15 שנים. בפועל, בשנת 2015, התוצר הגיע ל- 1,030 מיליארדי ₪, שיעור הגבוה ב- 37% מהתחזית הזו.

1.4 רמת הגמישות של היצוא הישראלי המורכב מאלפי חברות שמתמחות ברובן בתחומי נישה, וכן הפיזור הענפי והתת ענפי, מאפשרים למשק להתמודד טוב יותר עם ההאטה העולמית.

1.5 ישראל היא אחת מתוך קומץ מדינות מפותחות בהן יחס החוב לתוצר מתכווץ.

1.6 שיעור האבטלה בישראל נמוך ממוצע ה-OECD וממשיך לרדת. שיעור ההשתתפות בכח העבודה בישראל, גבוה מהממוצע ב-OECD וממשיך לעלות.

2. לישראל ארבעה יתרונות יחסיים:
2.1 היתרון הטכנולוגי - מקום 1 בעולם בהוצאה על מו"פ, מקום 1 באבטחת סייבר, מקום 2 במחקר מדעי, מקום 2 בהוצאה ציבורית על חינוך, מקום 3 בשיעור המהנדסים בכוח העבודה – כך מתוך IMD competitiveness yearbook, 2014. ישראל היא מובילה עולמית במועסקים במו"פ לנפש, עם 140 על כל 10,000. ארה"ב במקום השני עם 85. ישראל ממוקמת במקום השני בעולם בביטחון המשקיעים בקרנות ההון סיכון.

2.2 היתרון היזמי – "בישראל פעילות יזמית גבוהה בצורה יוצאת דופן. מטרת הפעילות ברובה היא לנצל הזדמנויות והיא מוטת יצוא" כך עולה ממחקר ה-GEM – Global Entrepreneurship Monitor 2013, הממקם את ישראל במקום הראשון בעולם בהיקף היזמויות.

2.3 היתרון הגלובלי - משק קטן ומבודד יצליח רק אם יהפוך לגלובלי. הסיבות ליתרון הגלובלי של ישראל: שלושה עד ארבעה דורות של מהגרים שהגיעו מכל העולם, בעלי ידע נרחב בשפות ובתרבויות זרות, יהודים פרושים ברחבי העולם, תרבות יזמית מפותחת ונועזת, מיקוד ארוך טווח על יצוא, תרבות "היהודי הנודד" ושיעור גבוה של תרמילאים ותיירים.

86 חברות ישראליות נסחרות ב- NASDAQ (המספר הגבוה ביותר אחרי ארה"ב וסין), בישראל פועלות יותר מ- 300 חברות בינלאומיות מובילות, אשר בחרו בישראל לבניית מרכזי מו"פ. כל התוצרים והשירותים המפותחים בישראל מיועדים לעולם. ישראל היא רק שדה הניסוי.

2.4 היתרון הדמוגרפי - בישראל, האוכלוסייה הצעירה ביותר ב- OECD (גיל חציוני של 31 לעומת 42), האוכלוסייה ה-3 בעולם ברמת ההשכלה, בעלת הגירה חיובית, ובעלת הפריון הגבוה ביותר לאישה מכל המדינות המפותחות. מתחילת המאה ה- 21, נמצא עלייה של 10% בילודה במגזר החילוני, ירידה של 16% בילודה במגזר הערבי, ירידה של 15% בילודה במגזר החרדי, מגזר דתי לאומי - ללא שינוי.

בשנת 2015, מספר הגברים החרדים המשתתפים בכוח העבודה קפץ ל- 49% לעומת 32% בשנת 2005, בקרב נשים חרדיות, שיעור ההשתתפות עלה מ- 40% ל- 71% (שיעור ההשתתפות הממוצע של נשים בישראל עומד על 58%), חל גידול בהשתתפות ערביי ישראל בשוק העבודה, במיוחד בקרב נשים ערביות, מ- 23% לפני עשור ל-32%. העלייה בשיעורי ההשתתפות תביא ערך למשק ושיעורי אי השוויון והעוני יקטנו ככל שיותר יהודים חרדים וערבים ישראליים יצטרפו לשוק העבודה וינצלו את מלוא הפוטנציאל שלהם.

3. שלוש מהפכות בהתהוות:
3.1 הניצחון על המדבר - לישראל, אשר על גבול המדבר, יש לראשונה בתולדותיה, יותר מים מכפי צרכיה. היא יכולה לייצא אותם, להשתמש בהם לצרכי שלום, צמיחה חקלאית והשבת מים לטבע. כמעט 100% מהמים העירוניים מגיעים ממתקני התפלה ענקיים, מהגדולים בעולם. ישראל הינה מובילה עולמית בהשבת מי קולחין בשיעור פנטסטי של 90% (אוסטרליה במקום השני עם 22%).

3.2 מהפכת האנרגיה - ישראל תגיע לעצמאות אנרגטית תוך 4 שנים ותוך 7 שנים תוכל להפוך ליצואנית אנרגיה ב- 30 השנים הבאות, מדינת ישראל צפויה לקבל תגמולים, תמלוגים ומיסים מתגליות הגז בהיקף מוערך של 80 מיליארדי $.

3.3 מהפכת התחבורה - הכוללת השקעות בתשתיות תחבורתיות בכל הארץ, תוך שימת דגש מיוחד על הפריפריה בכלל ועל הצפון בפרט, עליה בהיקף השימוש בתחבורה ציבורית ובכלל זה אוטובוסים ורכבת.

4. אתגרי המשק – היקף העוני ואי השוויון צפוים לקטון כתוצאה ממימוש העליה בהשתתפות בכח העבודה ומהפכת התחבורה. אתגרי הבירוקרטיה, עלות המחיה, מחירי הנדל"ן וההוצאות הגבוהות על הביטחון – ימשיכו להוות אתגר למדינה ולמשק.

5. על אף אתגרי המשך, ולאור כל המפורט מעלה, ניתן להבין את דירוגה הגבוה יחסית של ישראל בשלושה מדדים בינלאומיים מובילים:
5.1 מקום 11 במדד האושר העולמי של האו"ם לשנת 2016.

5.2 מקום 18, במדד הפיתוח האנושי של האו"ם, הלוקח בחשבון תוחלת חיים, חינוך והכנסה.

5.3 מקום 20, במדד היכן כדאי להוולד, מחקר שמטרתו להראות מי תהיינה המדינות הטובות ביותר לחיות בהן כאדם בוגר בשנת 2030 במונחי בריאות, שגשוג וביטחון ללכת ברחוב (על אף הכל, בישראל בטוח ללכת ברחובות הערים יותר מאשר ברוב העולם) וזאת לפני בריטניה, צרפת, איטליה ואפילו יפן.